אחד הדברים שמשגעים אוית בטירוף- הוא בלאגן במטבח.

לא משנה כמה פעמים אסדר או אחפש שיטות חדשות ויצרתיות לכך שהשיש ישאר פנוי –אין, לא מצליחה.

אחרי שקמתי מרגע של משבר ( תודו שגם לכם זה קורה ! ) פתאום נזכרתי ! במטבח בבית הוריי היו לאימי צנצנות זכוזכית מקסימות שהיו מונחות על השיש.

בכל צנצנת זכוכית היו עוגיות, תבלינים או משהו טעים אחר. ויותר מזה? – היה סדר! סדר מופתי והשיש היה פנוי ומסודר. החלטתי שגם אני אמצא את צנצנת הזכוכית שלי (ממש כמו סינדרלה ונעל הזכוכית- רק אני וצנצנת זכוכית ).

מלאת תקווה יצאתי לחפש לי את צנצנת הזכוכית המושלמת , כמו שהייתה לאמא. לצערי התקשתי למצוא, בכל זאת עברו מספר שנים ( והיום אני כבר מגיעה לשיש לבד ).

אבל לא וויתרתי – אני אמצא את הצנצנת זכוכית שלי . אז עברתי בחנויות כלי בית,חיפשתי את האחת. לצערי אף צנצנת זכוכית לא שבתה את ליבי כמו אותן צנצנות מילדותי.

אחרי חוסר הצלחה שבתי לביתי ואמרתי לעצמי – "איזה מצחיקה , האינטרנט יודע הכל ושם אפילו לא חיפשת !". כתבתי "צנצנת זכוכית" ונתתי לרשת האינטרנט לעשות את שלה- למצוא את צנצנת הזכוכית שאהבה נפשי.

אז נכון, היו תוצאות רבות המציעות לי את צנצנת הזכוכית המבוקשת – אך הן היו כה רבות. התקשרתי לבוס, הודעתי שאני חולה ( על צנצנות זכוכית הרי ) והתחלתי להתמקד בחיפוש אחר צנצנת הזכוכית שלה אני כה מחכה מאז שעלה בי אותו זיכרון ילדות.

עוברת אתר אתר, זאת גדולה מדי זאת קטנה מדי.. זאת בכלל מפלסטיק ! עדיין אין צנצנת זכוכית שממלאת אותי כמו אותן עוגיות שמילאו את הצנצנת אצל אמא.

אחרי שעות של חיפושים ושרטוטים על דף של צנצנת זכוכית חלומית שלה אני מחכה , הגיעה הישועה ! כןכן היא התגלתה אלי .

צנצנת זכוכית מושלמת בגודלה- לא גדולה מדי, לא קטנה מדי –בדיוק במידה הנכונה.

האמונה שלי ברשת האינטרנט שבה ובגדול , השמחה היה גדולה מנשוא (את השמחה שלא יכולתי לשאת שמתי בצנצנת הזכוכית החדשה שקניתי). אחרי שפתחתי את השמפנייה ושבתי אל חושיי , הזמנתי צנצנת זכוכית גם לאימי המופלאה, שלאורך כל החיפוש היוותה לי השראה ודוגמא למטבח מסודר יותר- וראש רגוע יותר.